גזר דין בתיק ת"פ 51668-05-12

בעניינו של נאשם 1 בלבד

1.      נאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו את העבירות כדלקמן: הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: "החוק"), פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע, עבירה לפי סעיף 413 ו סיפא לחוק, גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413 ב לחוק, נהיגה ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 10+62 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961, נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 ומעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק.

עובדות כתב האישום המתוקן

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.5.12 בשעת צהריים פרץ הנאשם לרכב מסוג "מאזדה לנטיס" (להלן: "הרכב") שחנה בחניון השוק בבאר שבע. הנאשם פירק את מנעול דלת הרכב באמצעות מברג, עקר את הפלסטיק העוטף את המתנע, פירק את כבלי החשמל של מערכת ההנעה ו התניע את הרכב. הנאשם, שמעולם לא החזיק ברישיון נהיגה, נהג ברכב שגנב, אסף בדרכו את הנאשם 2 ושניהם נסעו ברכב לכיוון היישוב תל-שבע.

3.      עוד נטען, כי ניידת משטרה מוסווית אשר קיבלה את הדיווח על גניבת הרכב הבחינה ברכב הגנוב והחלה בנסיעה אחריו, אולם הנאשם לא היה מודע לכך שמדובר בניידת מוסווית. הנאשם נסע במהירות, הגיע לצומת, נכנס לכיכר מבלי לתת זכות קדימה וגרם לרכב שנסע בכיכר לסטות מנתיב נסיעתו. בהמשך פנה בנסיעה מהירה לכיוון כביש 25 ופנה שמאלה לשטח עפר. בשלב זה, אחד השוטרים הציב על גג הניידת פנס כחול מהבהב וקרא לנאשמים לעצור באמצעות מכשיר הכריזה, אלא שבמקום לעצור, הנאשם האיץ את מהירות הרכב והחל להימלט מהניידת שדלקה אחריו.

4.      בהמשך נטען, כי בשלב מסוים הניידת נסעה במקביל לרכב משמאל ואחד השוטרים פתח את דלת הניידת על מנת לצאת לעבר הנאשמים. הנאשם בתגובה, הטה את הרכב לעבר הניידת והתנגש בה בצדה הימני הקדמי. בשלב זה השוטר אגנדה הוציא את פלג גופו העליון מהניידת וירה באקדח מספר יריות לעבר גלגלי הרכב במטרה לגרום לעצירתו. רק לאחר כ-200 מטר נעצר הרכב לאחר שנתקע בסוללת עפר. בשלב זה הנאשמים נטשו את הרכב והחלו להימלט בריצה כשהשוטרים צועקים לעברם: "משטרה עצור". רק בשלב זה נודע לנאשמים כי מדובר בניידת משטרה ובשוטרים אשר ביקשו לעוצרם. השוטרים הצליחו לבסוף להשתלט על הנאשמים שהתנגדו למעצר.

5.      בשלב הצגת הסדר הטיעון בפני בית המשפט הנאשם הודה במיוחס לו, תוך הבעת הסתייגות מהאירועים המפורטים בסעיפים 11-17 בכתב האישום המתוקן, לפיהם הנאשם ידע כי מדובר ברכב משטרתי שרודף אחריו. לטענת הסניגור, הנאשם סבר כי מדובר ברכב של משפחת אבו-רקייק שרודף אחריו ולא בניידת משטרה. התובע השיב בתגובה, כי טענה זו אינה מקובלת על המאשימה. עם זאת, אישר שלא יובאו ראיות לסתור, לפיכך הסכים כי על בית המשפט להניח לטובת הנאשם שכך הם פני הדברים (עמ' 11 לפרוטוקול). יש להצטער על כך שטיעון המדינה לעונש מתעלם מהסכמה מפורשת זו, העולה גם מניסוחו של כתב האישום המתוקן (בתוספת בכתב יד בסיפא של סעיף 18). לפיכך, אתעלם מכל טיעון של המדינה שאינו מתיישב עם ההסכמה.

תסקיר שירות המבחן

6.      מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם רווק כבן 23, אשר השתחרר ממאסרו האחרון כשלושה חודשים לפני מעצרו הנוכחי, שנמשך מזה כתשעה חודשים. שירות המבחן ציין כי הנאשם למד במסגרות חינוכיות עד כיתה ז', ומגיל צעיר בילה את זמנו בשוטטות ברחובות ובהתערות עם חברה שולית. הוריו לא שימשו כמקור תמיכה, לא הציבו גבולות והנאשם נדרש מגיל צעיר לדאוג לצרכיו הבסיסיים.

7.      הנאשם תיאר בפני קצינת המבחן את תקופות המאסר שריצה כשביניהן ניסה לנהל אורח חיים נורמטיבי, אך ללא הצלחה. לדבריו, בצעירותו, ובמיוחד במעון הנעול בו שהה, נחשף לנורמות ודפוסים עבריינים ונגרר אחר חברה שולית. הנאשם הודה בביצוע העבירה ולדבריו, לא תכנן את ביצועה. הוא סיפר כי ביצע את העבירה מתוך תחושת ייאוש ותסכול בשל העובדה שמעסיקו לא שילם לו את שכר עבודתו ומכיוון שבאותה העת לא הייתה לו דרך לשוב לביתו.

8.      שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל במשפחה שלא היטיבה להעניק לו הכוונה טובה וכלים לחיים נורמטיביים ולפיכך הוא מצא מפלט באורח חיים עברייני ושולי. לכן, עוד בצעירותו, הפנים נורמות ודפוסים עבריינים ומצא בכך פתרון להתמודד עם מצוקותיו. כן התרשם השירות כי לנאשם נטייה להתנהגות אימפולסיבית והוא מתקשה לערוך תהליך של שינוי. ניכר כי הנאשם שוהה זמן רב בין כותלי הכלא והינו בעל יכולות מועטות לניהול אורח חיים תקין. נוכח האמור, העריך שירות המבחן את הסיכון להישנות התנהגות פורצת חוק בעתיד כסיכון גבוה והמליץ על ענישה מרתיעה בדרך של מאסר בפועל תוך שילוב הנאשם במערך הטיפולי בכלא.

טיעוני הצדדים לעונש

9.      ב"כ המאשימההתייחס בטיעוניו לחומרת האירוע שבאה לידי ביטוי בסיכונים הטמונים לשלום הציבור ובטחונו בנהיגה ברכב ללא רישיון תוך כדי מהירות ופזיזות כפי שמיוחס לנאשם. כן עמד על הרשעתו בעבירות של פריצת הרכב וגניבתו המהוות פגיעה בקניינו של אחר ועל הרשעתו בעבירה של הפרעה לשוטר הפוגעת בערך של שלטון החוק וכיבוד רשויות האכיפה.

10.  כן טען ב"כ המאשימה כי על פי מדיניות הענישה הנהוגה ובהתחשב בכך שמדובר באירוע רחב המגלם בתוכו מספר אירועי משנה, החוברים למעשה לאירוע חמור אחד, יש לקבוע כי מתחם הענישה ההולם בעניינו של הנאשם הנו בין שנתיים וחצי לבין שלוש וחצי שנות מאסר בפועל.

11.  ב"כ המאשימה הדגיש גם כי עברו הפלילי של הנאשם הינו מכביד ביותר, הכולל עבירות רבות שחלקן דומות לעבירות המיוחסות לו באישום שבפנינו. כן ציין, כי הנאשם אף ריצה בעברו מספר מאסרים, העולים יחדיו כדי מספר שנים. הוא הפנה גם לשני מאסרים מותנים, האחד בן 10 חודשי מאסר והשני בן 12 חודשי מאסר, שהינם בני הפעלה בענייננו.

12.  בסיכומו של דבר, באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, טען ב"כ המאשימה כי אלה מצדיקות הטלת ענישה ברף העליון של המתחם, הפעלת המאסרים המותנים במצטבר, השתת מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

13.  הסניגור שב והזכיר כי הנאשם לא ידע שהאנשים שרודפים אחריו הינם שוטרים וכי הם לא הפעילו את הפנס הכחול המהבהב ואת מערכת הכריזה. כאמור בסעיף 18 לכתב האישום המתוקן לפיו רק לאחר שהנאשם נטש את הרכב והחל במנוסה נודע לו כי מדובר בשוטרים המבקשים לעצור אותו. הוא הדגיש כי לאורך כל הדרך סבר הנאשם כי מדובר במשפחת אבו רקייק שהינה משפחה יריבה, אשר רודפת אחריו ויורה לעברו במטרה לפגוע בו. בהקשר זה הגיש לבית המשפט תמלולים של שני עדי ראיה, שומר מסילת הרכבת ושומר של מושב נבטים (נע/1 ו-נע/2) המוכיחים, לטעמו, את טענת הנאשם, לפיה לא ידע שמדובר בניידת משטרתית. כן ביקש להפנות תשומת לב בית המשפט לכך ש אם ההגנה לא הייתה חוקרת בנקודה זו ומביאה ראיותיה, יכול היה הנאשם לעמוד בסיכון גבוה יותר.

14.  עוד טען הסניגור שיש ליתן משקל לקולה להתנהגות האסרטיבית מדי של  השוטרים. בעיקר הירי שבוצע מצד השוטרים לעבר הרכב הגנוב, כאשר רק בדרך נס הנאשם לא נפגע. לעניין הטענה כי הנאשם הטה את רכבו והתנגש ברכב השוטרים הדגיש הסניגור, כי הנאשם סבר שמדובר ברכב של משפחה עוינת, כי לא מדובר בהתנגשות משמעותית ואין אפילו דו"ח נזק.

15.  הסניגור טען גם כי יש להתחשב ב הודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי ובתיקון המהותי שבוצע בכתב האישום. הוא הפנה גם לתסקיר שירות המבחן אשר פירט את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם, ועמד על כך שהוא לא גדל במשפחה תומכת ומכוונת, וכבר מגיל צעיר נגרר לחברה עבריינית. כן ציין כי מדובר באירוע שנעבר על רקע מצוקה כלכלית ללא שיקול דעת ותוך כדי החלטה רגעית לגנוב את הרכב.